מהו הסוד של האיזון בין התערבות חונקת, לבין התעלמות והתנכרות מהילדים?

כמעט כל הורה מתלבט בזה... עד כמה להתערב בחיים של הילדים שלנו, להורות להם מה לעשות, לכוון אותם? או שעדיף לתת להם מרחב, לאפשר להם לבחור את דרכם, גם לטעות, בעצמם? לפני שנתחיל, בסוף המסר הזה יש הזמנה ופרטים  לכנס של תורת הנפש, מיוחד לחודש הרחמים, על הרחמים, ומקומם בלב עולם התיקון. רוצו להירשם!   נרשמת? עכשיו אפשר לקרוא:     כמעט כל הורה מתלבט בזה...   עד כמה להתערב בחיים של הילדים שלנו, להורות להם מה לעשות, לכוון אותם? ועד כמה לתת להם מרחב, לאפשר להם לבחור את דרכם, גם לטעות, בעצמם?   אצל הורים רבים, הנטיה להתערב באה ממקום חיובי, של אהבה. זה ביטוי לרצון לעטוף ולחבק את הילד, לא לתת לו להישאר לבד, ליפול.   והצד השני, של נתינת המרחב?   גם הוא יכול לבוא ממקום חיובי וטוב, מקום של איפוק, של "גיבור הכובש את יצרו" זה היצר שדוחף להתערב ולהיות נוכח תמיד, אבל צריך ללמוד להתכנס ולהשאיר מקום.   אבל הגבורה הזו, יכולה להיות גם "דין" – נתתי לך מקום, אז אם טעית? זו הבעיה שלך ותתמודד אתה לבד.   וגם מראש – אלו החיים שלך ואתה צריך לדאוג לעצמך ואל תצפה שאני אמשיך לפתור לך את הבעיות גם אחרי שגדלת כבר.   ומה האמת?   האמת, זו שנמצאת בין נטית החסד והאהבה, שדוחפת תמיד לדחוף ולהתערב, ובין הנטיה של הגבורה והדין לעמוד מהצד ולתת לילד להיכשל בעצמו – היא מדת הרחמים, שממוצעת בין שתיהן.   ואיך היא באה לידי ביטוי?   כמו שהזכרנו קודם לגבי הדין – גם לפני המעשה וגם אחרי המעשה.   לפני המעשה – ישנה נוכחות מרפרפת, בלשון הקבלה זה נקרא "מטי ולא מטי" – "נוגע ולא נוגע" – נמצא, רומז, מסתכל, מתענין, אבל לא מכריח, לא משתלט ולא נוטל את הבחירה.   ומהם רחמים שאחרי המעשה?   גם אם הילד בחר בעצמו בחירה לא טובה, ועכשיו הוא נאלץ להתמודד עם התוצאות – אנחנו כאן, לעזור, להורות דרך, לכוון איך להתגבר וללכת מחדש בדרך טובה.   כך מסביר הרב גינזבורג, (בחוברת "נפלאות" של השבוע) את הענין המיוחד שמופיע בפרשת השבוע שלנו – פרשת ש‎‏‎ׂפטים – מצוה של נביא (שיש ציווי מיוחד לא לעבור עליה):   "מצוה" – היא מעין שם י-ה-ו-ה: מצ באתב"ש = יה; וה"וה" זהה בשניהם. שם י-ה-ו-ה, כידוע, הוא השם של מדת הרחמים, ומופיע פעמיים בראש י"ג מדות הרחמים: "ה', ה', א-ל רחום וחנון..."   ולענין המצוות והרחמים?   ישנה מצוה-רחמים של ה' – שהיא המצוה שלפני המעשה, שמורה לנו את הדרך הנכונה ללכת ומכוונת אותנו במה נכון לבחור;   וישנה את המצוה-הרחמים של הנביא – שהיא באה בדרך כלל אחרי שנכשלנו ונועדת לכוון אותנו איך להתמודד עם הנפילה והכשלון, לעשות תפנית של תשובה, ולעלות חזרה לדרך הישרה.     שתהיה שבת אלולית של רחמים ורוח תשובה מאהבה,   נעם     נ.ב.   מבינים עד כמה רחמים הם גורם קריטי בחיים שלנו בכלל ובתהליכי התיקון שלנו בפרט?   רוצים להבין עוד מהם רחמים נכונים, מהם רחמים כובלים ומשפילים, איך מכווינים אותם, איך מעוררים אותם, איך משתמשים בהם נכון בחיים שלנו?   בשביל זה החלטנו לקיים בחודש הרחמים הזה, כנס מיוחד, בנושא "הרחמים – לב עולם התיקון".   בכנס, נכיר את סוגי הרחמים השונים, נרגיש יותר את האנרגיה המיוחדת הזו, של המגע הפנימי של הרחמים, ונלמד איך לרחם יותר, וגם איך להיות מרוחמים.   עוד לא נרשמת??   זה הזמן להירשם, לשריין את מקומך (באולם, או בשידור), וגם ליהנות מהנחה משמעותית על רישום מראש.   >>>כאן נרשמים לכנס המיוחד "רחמים – לב עולם התיקון">>>   ---------------------------------   נ.ב.ב.   הזמן של ההרשמה המוקדם לתכנית הלימודים של תורת הנפש עומד להסתיים בקרוב!!   ממלאים את הפרטים עכשיו בקישור הזה, כדי שיועצות הלימודים שלנו יחזרו אליך עם עוד פרטים, ולבדוק איתך את ההתאמה שלך לתכנית המיוחדת שלנו.     --------------------------------   כאן לוחצים להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלנו

נשלח לכתובת maretzoom.tzdm@blogger.com מהכתובת info@torathanefesh.org שולח: נעם שפירא כתובת השולח: בת עין הסרה מהרשימה | עדכון פרטים | דיווח דיוור לא מורשה רב מסר מערכת דיוור ודפי נחיתה