איזה אירועים חקוקים לנו בזכרון ובחויה, ואיך הם משפיעים לנו על החיים?

בס"ד ערש"ק חקת תשפ"א   רגע לפני שבת.   כמעט לכל אחד מאתנו יש ברזומה איזה ארוע גדול, משמעותי, טראומתי. החיים מפתיעים אותנו לא פעם. אנחנו יכולים לתכנן, לרצות, לשאוף. אבל אין לנו שליטה על מה שיתרחש לבסוף.   אבל החיים ממשיכים. עולם כמנהגו נוהג, והשאלה עדיין מהדהדת ללא פתרון. למה? איך זה קרה?   אם ניתן לחיים לשטוף אותנו אנחנו יכולים לאבד הזדמנות של פעם בדור. והיא ההזדמנות להתחבר, להבין ולהתחזק. ובעיקר לאמץ נקודת מבט טובה יותר.   אנחנו חיים בארץ לא פשוטה, וחווים מלחמות, פיגועים, אסונות, תאונות ועוד.   כל אחד מהאירועים האלה שעוברים עלינו, משאיר אצלנו רושם וחותם ומשפיע על איך אנחנו חיים את המשך חיינו משם והלאה.   אבל באיזה אופן זה משפיע?   פעמים רבות, באופן טבעי, הטראומה יוצרת מין "חור שחור" בנפש, מקום שמפחדים ומתקשים לחזור אליו, ואז הרבה מהחיים ומהאנרגיה שלנו מופנים לעיסוק סיזיפי בעקיפת החור השחור הזה, או בהתמודדות עם הפעמים שבהן כן נאלצנו לגעת בו, הוא צף ועלה, והכה בנו שוב.   האם אנחנו רוצים ויוכלים למחוק את הרושם הזה?   לפעמים יש לנו תחושה, שדווקא הקיום של הטראומה הזו הופך אותנו למיוחדים, למי שאנחנו, ובמבט אמוני – הקדוש ברוך הוא שלח לי את הארוע הזה כדי לעצב את האישיות שלי, ולא נכון לבטל את זה.   נאמר את האמת. איבדנו את עצמנו איפה שהוא. נתנו לסחף לטשטש לנו את הראייה. מכאן נוכל רק לצמוח.   אבל, האם זו הדרך היחידה?   בפרשת השבוע שלנו – פרשת חקת – מסופר על ארוע דרמטי ומשמעותי בחיי עם ישראל: חט מי מריבה, שבעקבותיו נאלץ העם להיפרד ממנהיגו הדגול – משה רבנו.   אבל מה היתה הבעיה שם? למה לא להכות על הסלע?   ועוד יותר – הרי כארבעים שנה לפני כן, ליד הר סיני משה הצטווה להכות בסלע, הכה בו, יצאו מים, והכל היה טוב!??   מתברר, שההתנהלות הזו, האנרגיה הזו, של ניסים מופלאים ושוברי טבע, קולות וברקים והכאת המציאות על ידי המנהיג, היה דבר נכון לשעתו ובזמנו, אבל עכשיו – בדור החדש ולקראת הכניסה לארץ ישראל – צריך סגנון אחר.   אותו אירוע של הוצאת מים מן הסלע עובר עכשיו "תיקון של פוסט-טראומה" וצריך להיעשות בנחת, על ידי דיבור, ריכוך, ונתינת מקום מכבד למציאות.   גם לגבי החוויות שלנו – מה שהיה היה, וכנראה כך היה צריך להיות. אבל עכשיו הזמן לשבת בשקט, לדבר, להבין את מה שהיה ולהכניס אותו בנחת אל תוך המציאות שלנו.     שבת שלום,   נעם     נ.ב. אז נכון - יש שאלה. אבל היא לא למה. השאלה היא: מה?   מה מצופה מאיתנו? מה אנחנו יכולים לשפר? ומה עלינו לעשות כדי לצמוח מהמצב הזה? האירועים הקשים הם מסרים ישירים מה' יתברך. מסרים שהלוואי והיינו יודעים בוודאות מה הם.   אבל כל מסר, גם אם הוא לא מובן. הוא מתנה גדולה עבורנו. כיוון שהגיע מהמקום ברוך הוא.   ואם ברור לך שצריך להקדיש זמן, כדי להבין ולעכל את הדברים שעברנו, כדי שיהפכו להיות מנועי צמיחה ולא להפך חלילה אנו שמחים להזמין אותך לכנסיחיד במינו שיטעין אותך מחדש באנרגיות הנכונות לחיים מוצלחים.   בכנס יציגו טובי המרצים של תורת הנפש את הכלים הייחודיים של תורת הנפש להתמודדות עם מתח שאחרי מצבים קשים (פוסט-טראומה):   • מציאת חווית מפגש בתוך הארוע • בניה מחדש של הכלים שנשברו בטראומה • מודל להתמודדות מיידית עם ארוע טראומתי • כלים להרפיה רוחנית-רגשית-פיזית של המתחים ועוד.     ה כנסמיוחד יתקיים בשבוע הבא. ביום רביעי, י"ג תמוז, מספר המקומות מוגבל, אז לא מתמהמהים ומקישים עכשיו על הקישורהזה, כדי לשריין את מקומך בכנס. >>>כאן לוחצים ונרשמים לכנס "לחזור לחיים מתוך השבירה>>> מילה אחרונה. מכיר חברים, משפחה, מכרים שמתמודדים עם הקשיים האלה? אתה יכול ממש לעזור להם פשוט תעביר להם את המייל הזה, ובואו להתחזק יחד.   נעם

נשלח לכתובת maretzoom.tzdm@blogger.com מהכתובת info@torathanefesh.org שולח: נעם שפירא כתובת השולח: בת עין הסרה מהרשימה | עדכון פרטים | דיווח דיוור לא מורשה רב מסר מערכת דיוור ודפי נחיתה