הווי רך כאזוב. מה הסוד של ההבדל שבין לקחת ובין לקבל? כך תלמדו לשחרר רגשות שיפגעו בכם.

זה קורה כל כך הרבה בין בני זוג... הוא לא מבין למה ארוחת הערב לא מוגשת על השולחן בשעה שהוא חוזר מהעבודה.   היא לא מבינה למה היא צריכה לבקש, להתחנן, שהוא יוציא את הזבל, מה, הוא לא רואה שהפח מלא?   ובכלל, יש דברים שהם התפקיד שלו, והיא מצפה שהוא יעשה אותם, או דברים שברור שמצופה מאיש לעשות עבור אשתו, ולמה בכלל צריך לבקש?   ומה עושים כשהוא לא מבין את זה, או שהיא לא עושה את מה שברור שהיא צריכה לעשות? ברור, אומרים זה לזו וזו לזה מה לעשות.   ומה קורה אז?   אוהו...   מי שדורשים ממנו לעשות מה שלא רצה, או להתנהג לא באופן-שזורם-לו, מרגיש שהוא נכנס לתוך מערכת של שליטה ושעבוד, והוא יילחם על חירותו!   מה עושים כדי לא ליפול לתוך הקלחת הזו?   בתורת הנפש אנחנו לומדים על תיקון סוגי הדיבור השונים בין בני זוג, ואחד הסוגים הוא "ההוראה וההנחיה", שבעצם הם הבקשה והדרישה אחד מהשני.   ומהו התיקון של סוג הדיבור הזה?   "רוח חן ותחנונים" – כאשר מבקשים זה מזו משהו – מבקשים, לא דורשים. לא משדרים "זה מגיע לי", "אתה הרי חייב לעשות את זה", אלא מבקשים, מתחננים, מעוררים רצון טוב ואכפתיות אצל הזולת.   כמובן, שבסיס של זה עומד ההרגשה ש"לא מגיע לי כלום", ואף אחד לא חייב לי שום דבר, וממילא אני חייב הרבה תודה לכל טובה שאני מקבל.   איך מגיעים לסגנון כזה של תקשורת?   המלה הראשונה בפרשת השבוע שלנו היא "ואתחנן". מדייק הרבי מליובאוויטש בפירוש רש"י על המילה הזו שני פירושים והבדל דק ביניהם:   פירוש ראשון: זהו אחד מהלשונות שמתארים תפילה. כלומר, כאשר מתפללים אפשר לנסות ולדרוש, להסתמך על הזכויות שלנו, או על המחויבות של הקדוש ברוך הוא כלפינו, אבל נכון יותר להעדיף את הסגנון המתחנן, שמניח בצד את הזכויות, ומעדיף ליצור קשר מתוך רחמים ותחנונים.   והפירוש השני: "תחנונים" הם לשון בקשה, שאינה תפילה כלל. כלומר, מי שמתחנן עושה זאת כי הוא מרגיש שבאמת לא מגיע לו כלום. (ואפילו משה, רב הזכויות, הרגיש כך ברוב ענוותנותו). ובין בני זוג?   אפשרות אחת, היא להניח בצד את כל המחשבות והסברות על כמה מגיע לי, ונכון אובייקטיבית שיהיה כך וכך, ושהשני יעשה כך וכך, ולהעדיף שיח עם "ניגון" של חן ובקשה ללא תוקף של זכות שעומד מאחוריה.   אבל עמוק יותר, זו הדרך, שבה באמת מצליחים למחוק ולבטל את הרגשת ה"מגיע לי" (איך? את זה בפעם אחרת...)   לבלוע את הרוק, ולבקש ברוח נמוכה מתנת חינם, שהרי אנחנו אוהבים.     שבת שלום, נעם. -------------------------------------------------------------------------------   בואו נסכם: המשנה באבות ממשילה את ההבדל הידוע בין הארז לאזוב, עץ הארז משדר חוסן ועוצמה, אך בשעה שהרוחות מנשבות - והמשברים המוחשיים ממשמשים ובאים, הסיכוי שלו גבוה פי כמה לא לשרוד - להיאבד.   האזוב לעומת זאת - מסמל את השפלות, כלומר את היכולת להגיע למצב בו אתה כביכול ' משפיל את הכבוד' מתכופף ומתחנן, ובכך שורד לנצח ומונע ייסורים מיותרים.   --------------------------------------------------------------------- ושוב פעם נשאלת השאלה איך יוצרים מתווה אמתי ומתחילים תהליך נפשי נכון, מתווה שיסמן לנו את הנקודות המשמעותיות, אלו שאם נשקיע ביסוד הנפשי שלהם, נאמץ לעצמנו הרגלים נפשיים נכונים, ונצמח להיות אנשים טובים יותר - וממילא עם חיים טובים יותר?     הרב יצחק גינזבורג שליט"א שקד רבות על מתווה נפשי ליצירת איזון והגשמה בחיים,, את תורתו הוא ביסס על פנימיות התורה – תורת הקבלה והחסידות – חקר, ליטש ועיבד אותה במשך עשרות שנים, ובנה תכנית מוכחת לליסוד תורת הנפש. אלפי תלמידים של בית הספר הגבוה לתורת הנפש, מכירים כיום את כוחות הנפש, ומכוונים כל העת למודעות עצמית גבוהה, כזו שעוזרת להם לשפר את החיים שלהם ושל מטופלים שלהם. ---------------------------------------   איך אנחנו חיים בשלום ובשמחה עם התובנה הזו? איך נצליח למחוק את הרגשת ה'מגיע לי' שפוגעת בנו? המשיכו לעקוב אחרי המיילים שלנו קבלו כלים נפלאים ליישום תורת הנפש להצלחה שלכם.     רוצים לשמוע עוד? דאגנו לכם למפגש אונליין עוצמתי ללא עלות עם הרב נועם שפירא שליט"א, יועץ ומטפל בכיר בתורת הנפש. במפגש הרב יענה את כל התשובות הנחוצות להצלחה שלכם בחיים, ולשחרור מכל הגורמים שחסמו לכם את הדרך להגשמה והצלחה עצמית. והכל על המסך שלכם ובחינם לגמרי >>> לכל הפרטים על הוובינר ולהרשמה מהירה היכנסו >>>

נשלח לכתובת maretzoom.tzdm@blogger.com מהכתובת info@torathanefesh.org שולח: נעם שפירא כתובת השולח: בת עין הסרה מהרשימה | עדכון פרטים | דיווח דיוור לא מורשה רב מסר מערכת דיוור ודפי נחיתה